מאת: שרון שני, מטפלת בפרחי באך ומנחת קבוצות הורים

"לא רוצה!" 
"אני לבד!" 
"לא בא לי!"

מוכר לכם? אם כן, אולי יש לכם ילד בסביבות גיל שנתיים בבית. זה הגיל בו נראה לרגע שהתינוק המקסים והחייכני שגידלתם נעלם, ובמקומו הופיע פעוט שמתווכח על כל דבר, מתעקש לעשות רק מה שהוא רוצה, ומתיש את כולם. 
פתאום הוא לא רוצה לצחצח שיניים לבד, להתקלח, להתלבש, ללכת לגן, להתחלק בצעצועים עם ילדים אחרים... לפעמים נראה שהוא מתנגד באופן כמעט אוטומטי לכל בקשה או הוראה!

אז למה זה קורה?

למרות ההרגשה שהתנהגות הילד הולכת ומדרדרת, שמ"ילד טוב" הוא הופך ל"ילד לא כל כך טוב", ושאנחנו מאבדים שליטה עליו, זה איננו המצב.

הילד (או הילדה) המתוק שלנו פשוט מתחיל לגלות את עצמאותו. פתאום הוא יכול להגיע לבד למקומות אליהם לא הגיע קודם, ולבצע לבד משימות שונות שעד כה היה צריך את עזרת ההורים כדי לבצע. הוא יכול לדבר, ולבקש דברים. הוא מגלה שיש לו רצון משלו ואג'נדה משלו, והוא נחוש לממש אותה! הוא רוצה לצעוק לעולם: "אני עצמאי!"  

הילד, וזה חשוב לזכור, אינו פועל "נגדינו", אלא "בעד עצמו". אבל אנחנו, מתוסכלים מכך שאין לנו כבר שליטה עליו כמו פעם, מרגישים שהוא "עושה לנו דווקא", וכועסים עליו.
זכרו שהמניע של הילד הוא השגת העצמאות שלו, לא המלחמה בנו. הילדים שלנו רוצים את אהבתנו ונבהלים כשאנו כועסים עליהם.

מה ניתן לעשות כדי לעבור את מרד גיל שנתיים בשלום?

1.      קודם כל, לזכור שהמרדנות והפגנת העצמאות היא בריאה ונורמלית. הציפייה לילד צייתן בגילאים אלה אינה מציאותית.

2.      רצוי לבחון טוב את הגבולות שאנו מציבים, ולבחור על מה חשוב לנו לשמור ועל מה כדאי לוותר. למשל, ע"י כך שנאפשר לילד לבחור (מתוך מבחר מוגבל שאנחנו נציע, כמובן) מה לאכול, מה ללבוש, במה לשחק, במה לצפות בטלויזיה – נוכל להקטין את כמות ההתנגדויות והמריבות.

3.      לא "להחזיר" לילד ולא להכנס למאבק כוחות איתו. כשהילד מסרב לעשות מה שמבקשים ממנו, התגובה הטבעית שלנו היא לרצות להיות לא נחמד אליו, או לענות לו באותו מטבע – "אה, כן? אז אני לא אקרא לך סיפור לפני השינה". התנהגות זו מלמדת את הילד שהחיים הם מאבק כוחות, ודוחפת אותו למצוא אסטרטגיות חדשות כדי לנצח את ההורה.

4.      מה כן? לנסות להתעלם מהתנהגויות שליליות ולחזק חיוביות. לעודד את הילד על כל שיתוף פעולה, גם אם קטן. אם למשל הילד דרש משהו וסירבתם לתת לו, הוא בכה וצעק ואז נרגע, שבחו אותו על כך שהתגבר.  

5.      לנסות למצוא פתרונות יצירתיים. כיון שהילד נוטה להתנגד להוראות ישירות, אפשר למשל להציע: "אוי, הבובה נראית לי מאוד עייפה, אולי נשכיב אותה לישון על המדף, ונשכיב את שאר הצעצועים לישון בארון?" (במקום: "אתה צריך לסדר את החדר עכשיו"), או "מי יכול לקפוץ לאמבטיה כמו צפרדע?" )במקום "גש מייד לאמבטיה"(.

איך ניתן להעזר בפרחי באך כדי לעבור את מרד גיל שנתיים בשלום?

להורים: פרחי באך יכולים להחזיר לכם את הסבלנות ואורך הרוח להתמודד עם הילד הסוער. הם עוזרים להגיב בצורה הגיונית, במקום להתפרץ ולהתעצבן. כשאתם תבואו ממקום רגוע ומאוזן – הסיטואציות ייפתרו בקלות ובמהירות.

לילדים: פרחי באך עוזרים לילדים לעבור את כל התקופה הזו בצורה רגועה יותר. פרחי באך מרגיעים התקפי זעם, מרככים עקשנות, ועוזרים גם במקרים של פחדים, בעיות שינה, קושי במעברים, בעיות גמילה ועוד.

הכותבת: 
שרון שני, מטפלת בפרחי באך ומנחת קבוצות הורים. מנהלת פורום פרחי באך ב-YNET.sharon@sharonsplace.co.il