הזהירו אותך. שמעת סיפורי זוועה. ואיכשהו תמיד האמת שלך זה לא יקרה. מה פתאום, היצור המתוק והעדין והמנומנם הזה יפליץ?? יסבול מגזים? יבכה לי כל הלילה? אולי זה מיתוס. אולי עלינו זה ידלג. אולי הן אכלו חומוס והניקו. או כרובית. זה בטוח הכרובית. ואז, יומיים או שבוע אחרי הלידה, זה מגיע: צווחות והתפתלויות שלא היו מביישות רקדנית בטן באקסטזה,שום דבר לא עוזר, ואת מבינה: גזים. הם הגיעו גם אלינו. אוי ואבוי, מה נעשה עכשיו.
למה זה בכלל קורה?
מערכת העיכול שלנו מורכבת מהמון המון שרירים טבעתיים. הם אמורים, עם דגש על אמורים, לעבוד בסינכרון: מהפה ועד פי הטבעת, שריר אחד מתכווץ אחרי השני ודוחף את המזון במורד המערכת. אבל הפיצקולים הללו – הם לא נולדים אפויים לגמרי. לא הכל עובד פיקס ואחת המערכות שצריכה עוד התבשלות וכוונון היא מערכת העיכול. ואז קורה שמשהו נתקע באמצע, לא זז במהירות הרצויה ובאופן כללי לא עומד בציפיות. ויש פקק תנועה עם תקיעויות ובלגנים. ואנחנו סובלות. אה, וגם הפיצקול. אבל בעיקר אנחנו.
אז מה עושים?
קודם כל – מחכים. תוך כמה חודשים מערכת העיכול תעבוד בצורה טובה והכל יחלוף כלא היה. במידה והגוזל אוכל תמ"ל – אפשר לנסות להחליף. כל אחת מקבל סוגים שונים בצורה אחרת.אם הוא יונק – את יכולה לנסות לשנות תזונה. לציין כי אני אישית ויתרתי בגבורה על כל מזון שנחשד כבעייתי וגם שתיתי גלונים של תה שומר וקמומיל – זה בעיקר גרם לי לרצות למות. הגוזל האישי שלי המשיך לצרוח וזה ממש לא עניין אותו שאמא לא שתתה קפה כבר חודשיים כי קפאין עושה גזים. וגם חלב.
ולטובת מי שצריכה עכ-שיו עזרה, פתרון, ושפיות, הנה הדברים שיעזרו לך כשהגוזל "בהתקף":
1. תנועה מה עוזר לכל הגזים לצאת מבקבוק קולה? נכון, ניעור. אני לא מציעה לטלטל את התינוק אבל כן להניע. להחליף תנוחות אחיזה, לרקוד, לטייל, לזוז. שימו מוזיקה שאתם אוהבים או צאו להליכה, העיקר שתזוזו והגוזל איתכם. 2. מגע מגע עמוק עוזר לשרירים להרפות ולשחרר. גם במערכת העיכול יש שרירים וגם להם אתם יכולים לעזור להרפות. לחפון את הבטן הקטנה שלהם ולעזוב לאט, לעסות מסביב לפופיק בתנועות סיבוביות, לטפוח על הטוסיק, כל אלה יעזרו לשחרר ולהניע את התקיעויות קדימה. 3. מנשא בד זה בעצם השילוב המושלם בין מנשא ומגע: הגוזל עטוף היטב מכל הכיוונים, את בתנועה אבל הידיים משוחררות, את כבר רגילה להתנהל עם בטן ענקית אז מה זה עוד כמה חודשים כאלה אם זה אומר שעור התוף שלך יישאר שלם... שימי לב שמגע של עור לעור, ובמקרה הזה בטן לבטן (להכניס למנשא כשהוא בלי חולצה וגם את עם הבטן חשופה) עושה פלאים לשיפור ההרגשה של הפיצקול ולשיכוך כאבים ורגיעה. 4. אופן האכלה שימי לב שאוכל הוא לא פתרון מיידי לבכי. כדאי להרגיע ורק אז לברר אם הגוזל בכלל רעב. זיכרו שהקיבה שלו עדיין פיצית ונוצר עליה עומס די בקלות. מה קורה לקטנטנים שמקבלים המון אוכל שהם בכלל לא התכוונו לאכול במהלך היום? הם מתנקמים בערב! ואז מתחיל המעגל המקולל: בכי – אוי אולי הוא רעב – אוכל (2 שלוקים) – בכי – נו הוא לא אכל כלום המסכן הוא עדיין רעב – אוכל – וחוזר חלילה. חכי. עיצרי. נסי את כל מה שכתוב למעלה (לחבק, לרקוד, מנשא וכו'). עוזר? מעולה. ניסית הכל והוא לא משתף פעולה? יש מצב שהוא רעב.זיכרי: זו תקופה קשה אבל היא עוברת. אפשר להקל ולעזור. והכי חשוב – תיכף יגיעו השיניים ואז הגזים ייראו כמו עניין פשוט וקליל!
コメント