שבחים ועידוד – למה לא מספיק להגיד לילדים שלנו כמה שהם מקסימים?
דפנה גרייס – מאמנת ומדריכת הורים בוגרת מכון אדלר
"אני כל הזמן אומרת לילדה שלי כמה היא יפה וכמה היא חכמה. ועדיין, אני לא מבינה איך היא כזאת חסרת ביטחון ולא מאמינה בעצמה?!"
את דבריה של נ' אני שומעת לא מעט מהורים. הרי כולנו כהורים רוצים שהילדים שלנו יגדלו עם ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי.
את הרעיון של החיזוקים החיוביים בטח כבר שמעתם. גם נ' מכירה אותו. העניין הוא שרובנו עושים זאת באמצעות שבחים, בדיוק כמו נ'.
"את ילדה יפה", "כמה אתם חכם", "כל הכבוד מתוק שלי", "התנהגת יפה היום" וכד'.
אלו הם שבחים. זה נחמד גם לשבח מדי פעם, אבל על מנת להשפיע לחיוב על איך שהילדים שלנו תופסים את עצמם אנחנו צריכים קצת יותר מזה.
אחת הדרכים לחזק את הביטחון של ילדינו בעצמם כדי שיראו את עצמם כמסוגלים ובעלי כוחות- היא להראות להם את הכוחות שלהם כפי שאנו רואים אותם. בגישה האדלריאנית מכנים זאת עידוד.
עידוד מוגדר ככל דבר שמעלה את תחושת הערך העצמי של מי שאנחנו מעודדים.
אז הנה כמה כללים לעידוד נכון:
• התייחסו למעשה ולא לתוצאה – חישבו מה נדרש כדי להגיע לתוצאה, ואת זה עודדו. למשל: "ראיתי כמה התאמצת..". כך ילדכם ילמד שהדרך להצלחה לפעמים כרוכה באי הצלחות והדגש הוא על הדרך.
• התייחסו למעשה ולא לילד – "הדרך שבה הסברת את זה היתה ברורה וטובה" במקום "היית טוב". כך תלמדו אותו להפריד בין המעשים שלו לבין עצמו . את המעשים ניתן לשנות ולבחור, את האישיות לא. זה חשוב בעיקר כשהוא לא מצליח משהו, אז עלול לחשוב שאם לא הצליח זה מעיד שהוא לא מספיק טוב. (כשאני לא מצליח אני לא טוב..?)
• הפוקוס בעידוד הוא על היכולות של הילד וחשוב להמשיג את היכולת - למשל: "אני רואה שאתה ממש משתדל" במקום - "יופי. כל הכבוד". כך תלמדו אותו מה בדיוק הגורם שאפשר לו להגיע לתוצאה שרצה. מהי המיומנות שאם ישכפל אותה יוכל להצליח שוב.
• חשוב לעודד דווקא בשעת קושי - גם כשילד לא מצליח לעשות משהו תמיד נוכל להראות לו מה כן ביכולתו. למשל: "אם תמשיך ותתמיד כמו שאתה עושה בינתיים יש סיכוי שתצליח". כך תלמדו את ילדכם לתרגל דיבור עצמי פנימי מעודד.
• הראו את הערך והתרומה של מעשיו לאחרים - "מאד עזר לי ששיחקתם בשקט. יכולתי לנוח". להרגיש שאני יכול לתרום לאחר מאד מחזק את הדימוי העצמי. יש לי ערך גם עבור אחרים.
• היו אותנטיים, עודדו ממקום נקי וללא מטרה – דאגו שכל מטרת העידוד היא חיזוק תחושת הערך של ילדיכם ולכן, בעידוד אמיתי אין "אבל" בסוף המשפט. אל תעודדו כשברצונכם להעיר. (למשל: "היית מנומס, אבל למה בבית אתה לא כזה?" )
ולסיום – זכרו שהעידוד חשוב לא רק עם הילדים שלנו. כולנו זקוקים לעידוד. גם בני הזוג שלכם, העובדים שלכם, הקולגות, ההורים.. – נסו ותיראו עד כמה זה באמת מעודד!