החיים הם לונה פארק: איך עוזרים לילדים שלנו לעלות על כל המתקנים?

מגיל אפס ובכל גיל, החיים שלנו רצופי חוויות ולמידה. הצלחות וכישלונות, אתגרים חושיים וחברתיים, קשיים ופתרונות, חוויות שאנחנו נהנים מהן ורוצים לעשות שוב ושוב וכאלה שלא נרצה לפגוש שוב לעולם. כהורים, השאיפה שלנו היא שהילדים שלנו יהיו אלו שרצים לקראת אתגר ומוכנים לנסות גם אם הם קצת חוששים ואפילו אם הם לא בטוחים שיצליחו. קשה לנו לראות אותם עומדים בצד ומסתכלים על כולם נהנים.

מה קורה כשהילד שלנו הופך הימנעות לאסטרטגיה או הרגל? כשהוא נבהל מאתגרים חדשים, מסרב לנסות חוג חדש, חושש לגשת לילדים בגינה, בוחר שוב ושוב רק במה שהוא מכיר ורגיל או מוותר מראש על משימה כי "זה קשה לי"?

הקשר בין תנועה לביטחון עצמי

הבסיס להעזה של ילד בן שמונה נבנה כבר בימים שבהם הוא היה פיצקול בן שמונה חודשים. הלמידה הכי אפקטיבית קורית כבר בשנתיים הראשונות, כשהגוף והמוח הכי גמישים.

כשאנחנו מעודדים תינוק להתנסות באתגרי תנועה, בטיפוס או אפילו בנפילה מבוקרת, אנחנו לא רק מפתחים לו שרירים – אנחנו בונים לו תחושת מסוגלות. ילד שלמד בגיל שנה שזה בסדר ליפול, זה קורה וזה חלק מהחיים, הוא ילד שבגיל שש לא יפחד לנסות לרכוב על אופניים בלי גלגלי עזר, ובגיל עשר יבין שכישלון במבחן הוא רק שלב בדרך להצלחה.

איך נראית הימנעות בגילאים השונים?

• בגיל הרך (0-3): רתיעה ממרקמים (חול, דשא, אוכל חדש), בכי מול מתקנים בגימבורי או הידבקות לאמא בסביבה זרה.

• בגיל הגן ובית הספר (4-10): אמירות כמו "אני לא יודע", "תעשי את בשבילי", הימנעות ממשחקים מחשש להפסד או קושי ליזום אינטראקציה עם חברים בגינה או ללכת לחוג חדש.

• לפעמים נראה לנו שזה פשוט הטמפרמנט או ההעדפות של הילד – וזה אכן חלק מהעניין, אבל גם כשברור לנו איך הילד יגיב או מה הוא יותר אוהב לעשות ומה לא – לא נרצה שהוא יוותר מראש או יקבע את עצמו לתחומים וחוויות מאד ספציפיים.

נשמע מוכר? בואו נדבר

למה אנחנו לא רוצים ילדים נמנעים?

הימנעות היא כדור שלג. ככל שילד נמנע יותר, העולם שלו קטן. הוא מפספס הזדמנויות ללמוד על עצמו ועל היכולות שלו וזה גם הופך לאמונות של ממש שהוא לא יכול, חלש מידי או לא מספיק שווה. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית מראים שילדים שמתנסים במגוון רחב של חוויות (גם כאלו שמעוררות בהם מעט מתח) מפתחים מערכת עצבית "חסינה" יותר. באופן הכי פשוט – הם לומדים להקשיב ללב ולתקווה ולא לביקורת ולשיפוט.

אז איך מגדלים ילד שרוצה לטרוף את העולם?

1. לעודד ולא להלחיץ: בין אם מדובר בתינוק שלא רוצה לזחול על דשא ובין אם בילד בן שמונה שחושש לעלות על הבמה בטקס – אל תכעסו, אל תגידו "כולם כן ואתה לא" ואל תדחפו לנסות בכוח. כשאתם תומכים ואמפתיים ומשדרים לילד שאתם כאן איתו – הוא מרגיש בטוח וסיכוי יותר גבוה שינסה לאט לאט.

2. תנו להם (קצת) ליפול: נכון שקשה לנו לראות את הקושי או התסכול מגיעים ובאופן אוטומטי נרצה לעזור ולהגן, אבל ככה אנחנו משדרים בדיוק את ההיפך: אתה לא יכול, אל תנסה בכלל, תן לי. בסדנאות שלנו אנחנו מתרגלות עם הקטנטנים פתרון בעיות והתמודדות עם הקושי והתסכול . תנו להם לחוות את המכה (מילולית או מטפורית) בסביבה הבטוחה, כשאתם שם להכיר במאמץ ובנסיון ולעודד גם אם לא הצליחו, כדי שאחר כך בחיים האמיתיים בחוץ הם כבר יהיו מוכנים.

3. שיח רגשי: תיווך ברור של הסיטואציה ותמיכה במגע ובמילים ("אני רואה שזה קצת מפחיד אותך, אני פה איתך") עוזר להם להתחיל לנהל כזה שיח גם בתוך הראש שלהם.

4. לבחור קרבות: אל תהפכו את האתגרים למשימת חיים. שימו לב על מה אתם מתעקשים ואיפה אפשר לוותר כדי לא לייצר מאבקי כוח בלתי פוסקים שמגבירים את הרצון להימנע. כשאתם מחליטים מה אתם רוצים שהילד ילמד או ינסה ומתמקדים במשהו אחד כל פעם (טיפוס בג'ימבורי, הרדמה עם סבתא, משחק חדש, נושא שקשה לו ללמידה, הליכה לבית של חבר וכו') יותר קל לכם לגייס לשם אנרגיה והכלה וגם לא להיבהל מהמחאה והתסכול שכנראה יגיעו. מתקשים לבחור את האתגר הנכון? בתהליך הדרכת הורים נמפה ביחד את הקשיים ובין איך להתמודד.

5. מגע עמוק: גם ילד בן עשר צריך חיבוק. המגע הפיזי (עיסוי בגיל צעיר או חיבוק חזק בגיל בוגר) מוריד את רמת המתח בגוף ומאפשר למערכת העצבית לחזור למצב של למידה במקום מגננה. תהיו שם ותלוו במגע את הקושי, זה עוזר לילד לדעת שאתם הגב שלו.

6. דוגמה אישית: הילדים שלנו רואים אותנו ולומדים מהמעשים שלנו איך כדאי ללמוד ולהגיב. אם הם יראו אותנו מנסים דברים חדשים, טועים וצוחקים על זה, הם יבינו שזה חלק מהעניין ולא יבהלו כשזה יפגוש גם אותם.

השורה התחתונה: בין אם את אמא לתינוק שנמצא עכשיו בשלבי התפתחות ראשונים ובין אם את מתמודדת עם אתגרי הורות לילדים גדולים יותר – תסמכי על האינטואיציה שלך, תביני לאן את רוצה להוביל ותעשי את זה באהבה. ואם את צריכה עזרה, עצה טובה או כלים ממוקדים – דברי איתי 😊

אם את מרגישה שניסית הכל ואת לא מצליחה לעזור לילד שלך לפתח את המנוע הפנימי שלו - בואי להדרכת הורים ונעשה את זה ביחד, דברו איתי

דקלה שלום