הליך הגמילה הוא אבן דרך חשובה ומשמעותית בהתבגרות של הילד.
הוא לומד לשלוט בצרכיו, לפתח מודעות ולהקשיב לאיתותי הגוף ולנהל באופן עצמאי את עשיית הצרכים שעד עתה היתה ספונטנית. לפיכך הוא נדרש לתשומת לב רבה, ללמידה ובעיקר לתחושת מסוגלות שתאפשר לו לסמוך על עצמו ולהיפרד מהחיתולים בתהליך חיובי.
לתהליך הגמילה נדרשת בשלות שכלית מצד אחד – היכולת של הילד לקשר בין האיתותים הגופניים של צורך בהטלת שתן או צואה, וחשובה לא פחות הבשלות הרגשית – הרצון להתבגר ולהיות עצמאי יותר יחד עם תחושת מסוגלות, אני יכול לבד.
לפני שאתם מתחילים בתהליך הגמילה, כדאי לבדוק האם אפשר לראות את הסימנים הבאים:
הילד עוצר את הפעילות שלו או מתרחק כשהוא עושה את צרכיו בחיתול, ואפילו מודיע "פיפי"/"קקי" כשהוא מתחיל לעשות.
הילד מפגין רצון להיות עצמאי, ללא קשר לעשיית הצרכים – הוא מבקש לעשות דברים לבד (למשל לנעול נעליים בעצמו).
הילד מסוגל לדחות סיפוק ולחכות – למשל כשאתם עסוקים בדבר מה והוא מבקש משהו וצריך להמתין שתסיימו.
עוד לפני הגמילה, חשוב שנראה כדוגמה אישית שעשיית צרכים בשירותים היא חלק מעולמם של הגדולים וזהו התהליך הטבעי. ולכן אני מציעה מס' דרכים להכין אותו לתהליך:
1. להתחיל בכך שנראה לו איך אנחנו יושבים בשירותים, ניתן לו להתקרב לאסלה מבלי להרחיק אותו ולשדר שזה מקום טבעי ובריא.
2. לתת לו להתנסות בישיבה על אסלה או על סיר גם עם חיתול רק לצורך ההתנסות. חשוב שהסיר יהיה תמיד בשירותים, אל תהפכו אותו למשחק שלא קשור לעשיית הצרכים.
3. לא לדבר על להוריד את החיתול לפני שמורידים כדי לא לייצר ציפייה מלחיצה או תחושה שמדובר במשהו גדול ואתה עוד לא מוכן.
4. לחשוף את הילד לצרכים שלו בחיתול עוד לפני שמדברים על גמילה (ממש להראות לו מה יש שם!) כדי שיכיר ויזהה את הצורה, הצבע והריח ולא ייבהל כשיראה אותם בפעם הראשונה בסיר/אסלה.
5. לעודד אותו על גילויי עצמאות שאינם קשורים לגמילה – "אני רואה שאתה מנסה לנעול נעליים לבד. סימן שאתה כבר גדול"!
6. לתת לו לקחת חלק במשימות הבית על מנת לפתח עצמאות ולשדר לו שהוא מסוגל – למזוג לעצמו שתיה לכוס, להסתרק אחרי האמבטיה, לזרוק את החיתול המלוכלך לפח, להניח בגדים בסל הכביסה, לרחוץ ידיים לבד, לצחצח שיניים ועוד.
אם עשינו את כל זה וזיהינו שהוא מוכן – חשוב לקבל את הסכמתו לתהליך. זיכרו שהיות והשליטה בתהליך ומידת הצלחתו בידי הילד – חשוב שהוא ירגיש מוכן ורוצה. שתפו אותו ברצונכם להוריד את החיתול וללמד אותו לעשות את צרכיו בשירותים ושאלו אותו אם הוא רוצה.אם התשובה תהיה שלילית – חכו עם זה ונסו שוב בהמשך. אמרו לו שאתם סומכים עליו שכשירצה תתחילו. אם אנחנו רוצים ללמד את הילד שלנו לסמוך על עצמו ועל היכולת שלו לשלוט בתהליך, כדאי שגם אנחנו נסמוך עליו ונקשיב למה שהוא אומר.
במידה והתשובה היא חיובית – עודדו אותו על הרצון "אני בטוחה שאם אתה רוצה אז תוכל ותצליח" וספרו לו איך זה ייראה, הסבירו לו שבפעמים הראשונות יכול להיות שהוא יפספס וזה לא נורא, ואם יקפיד לגשת לשירותים בכל פעם שירגיש צורך הוא יצליח בסופו של דבר לעשות שם את צרכיו.
שדרו שאתם סומכים עליו!
יצאתם לדרך ונתקלתם בקשיים?
מוזמנים להיכנס לדף שלי ולהתייעץ. תוכלו גם לקבל במתנה את המדריך לגמילה מחיתולים ובו פרק על התמודדות עם קשיים בתהליך.
בהצלחה!
דפנה גרייס – מאמנת ומדריכת הורים
Comments